ונזכור את כולם...
דודאי גדעון

דודאי גדעון (דודא)

נולד : 10.7.1937

נפטר : 19.2.2015

                                                                                                                       

הספד לאבא -

אבא יקר ואהוב !

ביום הזה אבא, כשאני נפרד ממך, אני מבקש לומר לך כמה אני גאה להיות בנך, כמה אני גאה על היותך האדם שהיית.

אין יותר סמלי מזה שנפרדת מאיתנו ביום המשפחה, המשפחה שעבורך ועבור אמא הייתה מקור לגאווה ודוגמא ומופת לפרי יצירת הזוגיות שלכם אשר באוגוסט הקרוב הייתם אמורים לחגוג 55 שנות נישואים.

אבא- תחנות חייך- מלידה בהדסה הר הצופים לאורך ילדותך ונערותך בימי מלחמת השחרור בירושליים הנצורה דרך לחימה בשתי מלחמות ופעילות ניהולית ענפה בקיבוץ לאורך 30 שנה, גרמו לי להעריץ את שאתה ואת כל הגלום בך- אהבה ורוך, חכמה ודעת ללא גבולות, צניעות וענווה, חריצות, שאפתנות וסקרנות.

יש לציין את הרגישות שבך והרגשנות אשר פרצה בשנים האחרונות בעיקר בכל מה שקשור למשפחתינו הקרובה ולנכדיך אשר אהבת כל כך.

אתה ואמא- הקמת בגאווה שבט דודאי משותף הכולל 4 ילדים, 2 חתנים, 2 כלות ו- 14 נכדים אשר טיפחת ואהבת ללא גבולות ושאהבו אותך חזרה עד אין קץ.

אין שמח ממני מעצם נסיעתינו לפני שנה וחצי לקוסטה בראבה ארבעתינו עם אמא, בנסיעה זו הקרנת את האושר שלך במבטיך מלאי הגאווה והאהבה במשפחתינו המלוכדת.

וכמו כן שזכית לבלות בחיק כל המשפחה באוקטובר האחרון ברודוס בחופשה משפחתית שהייתה כה חשובה לך ולאמא.

בשלוש השנים האחרונות הלכה בריאותך והתדרדרה, בתקופה זו יש לציין את מסירותה, דאגתה ואהבתה של אמא לך.

בחודש האחרון, מאז נפילתך, עברו ימים קשים מנשוא של עליות ומורדות, אך בשבועיים האחרונים התחלנו להשלים עם המצב.

קשה להתכונן לפרידה, גם כשיודעים שהיא ממש שם מעבר לפינה, והפרידה ממך הייתה כואבת ועצובה אך גם הייתה בה סוג של תחושת הקלה.                                                    חשנו עצב וכאב עמוק עם תחושת הקלה מהעובדה שלא סבלת הרבה ושנפרדת מאיתנו בבית החולים בליווי צוות מסור ומקצועי בטיפול נמרץ נוירוכירורגי בבי"ח בלינסון.

אבא- נוח על משכבך בשלום, אוהבים אותך ונפרדים ממך ומבטיחים לך להמשיך לשמור על משפחתינו ועל אמא שכל כך אהבת.

צביקה

 

הספד לאבא

איך מספרים על אדם, ועוד על אבא שלך. אנסה לעשות זאת ולסכם את חייו של אבא שלי :
אבא נולד בירושלים, בשנת 1937 ברחביה. הילדות בירושלים המחולקת של אותן שנים, שנות טרום המדינה ומלחמת השחרור בהמשך, הותירו את רישומן וחוויותיהן לאורך כל חייו של אבא.

בזמן מלחמת השחרור אבא שלו, סבא שמואל שאני נקרא על שמו, היה אחראי על כל המזון והאספקה של ירושלים. באותם ימים היה זה אחד התפקידים הכי חשובים במדינה בכלל ובירושלים בפרט. בתוקף תפקידו הם היו אחת המשפחות היחידות שהיה להן רכב.

תנועת הצופים – אחד הפרקים הכי משמעותיים בחיי אבא שלי. מגיל צעיר אבא היה פעיל בצופים, ואת האהבה הזו לתנועות הנוער העברת אלינו לדור השני ואפילו לדור הנכדים. הקבוצה ב'צופי מצדה' הייתה למעשה כור ההיתוך והמקום בו עוצב גיל ההתבגרות של אבא. הפעילות בצופים מילאה את שעותיו, והיוותה את מרכז חייו. היה ברור שהוא ייצא לגרעין נח"ל יחד עם הקבוצה מהצופים, כך שאפילו ויתר על החלום שלו להיות טיס. בהמשך החיים, חזר אבא לפעילות בצופים, ואף כיהן כמזכ"ל תנועת הצופים.
כאמור אבא התגייס לנח"ל במסגרת גרעין הצופים, ועד היום שומרים חברי הגרעין על קשרים חמים ביניהם. השל"ת האחרון בצבא היה בקיבוץ מגל, בו אבא כיהן בתפקיד הניהולי הראשון שלו כגזבר הקיבוץ. שם גם אבא הכיר את אמא שהייתה בשנת שירות אחרי צבא. הכרות זו הסתיימה בחתונה ונישואין שהקיץ ימלאו להם 55 שנים.
לאחר שנת מגורים במגל, אבא ואימא החליטו לעבור לחולדה, הקיבוץ בו נולדה אמא. את תחילת החיים המשותפים הם חגגו בטיול משותף של 3 חודשים על ווספה באירופה.
בחולדה אבא עשה מגוון תפקידים, החל מעבודה בפרדס, ניהול מכון זרעים, הרחבת ח"א, ובהמשך יו"ר כלכלי, עסקת הבאת ברקן לקיבוץ, הקמת שכונת ההרחבה ועוד.
קריירה משמעותית של אבא הייתה הפרק התעשייתי. פרק זה התחיל בהקמה וניהול של מפעל שנאי חולדה, ונמשך בבחירתו לתפקיד מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית. בערוב ימיו אבא הצטרף למפעל אורן בירושלים, ושם עבד למעלה מעשור כמהנדס המפעל.
לאבא היה מאוד חשוב ללמוד באוניברסיטה. את החשיבות הזו העביר לכולנו, כל הילדים. תפיסה זו הביאה אותו לצאת ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת ת"א ולסיימם בהצלחה רבה, למרות שבמהלכם שירת במילואים כחצי שנה בתקופת מלחמת יום כיפור.
אבא – היית איש מגוון ומלא ניגודים –
גם איש חינוך וגם איש תעשיה.
גם איש של תוכניות למרחוק, וגם איש פרקטי של עשייה.
גם רגיש ביותר לעצמך ולאחרים, וגם סגור וכזה שלא מחצין את רגשותיו.
גם איש קריירה, וגם איש שהמשפחה מהווה מרכז כובד וגאווה.
גם פדנט וקנאי לסדר, וגם יצירתי.
בחרת, בחרתם, כל חייכם לחיות בקיבוץ, בחולדה. זו לא בחירה טריוויאלית. נדמה לי שעבורך זו הייתה בחירה ערכית, שהמשיכה את הקו מאז ימיי הצופים והגרעין. אני מקווה שמשהו מבחירה זו עבר גם אלינו, למרות שהחיים הובילו אותנו לעיתים להחלטות שונות.
אבא – גאה בך ושמח שהיית לי לאבא.
תנוח לך בשלום, סומך עליך שגם שם למעלה תהיה בורג משמעותי. אנחנו כאן נשמור על אימא.
                                                                                                                                             שמוליק דודאי

 

 

 

 

תגובות

אמוץ פלג
אמוץ פלג
יום שני 23 מרץ 2015 17:41

לאבא האהוב שלנו
היום יום שישי ומדי שבוע ביום זה אנחנו נפגשים בערב ומברכים יחד את הברכה המשפחתית שלנו להדלקת הנרות. הערב נפגש בלעדיך וזה עדין לא נתפס.
לא מקרי היום שבו בחרת להפרד מאיתנו – ל' בשבט- יום המשפחה. ערך עליון עבורך. לאורך כל השנים לא ויתרת על ארוחות משותפות בכל יום שישי בערב, על חופשות משפחתיות של כל השבט במשך שבוע מדי שנה, עזרה לילדים בכל מה שניתן- כמו לסייע מדי שבוע לשי ואיתי התאומים בגדילתם ועוד.
בשנים האחרונות הספקנו לנסוע יחד כולנו לחו"ל 3 פעמים –עם המשפחה הגרעינית ועם כל שבט הדודאים ושם ראינו איך אתה מצליח לרוות נחת מהביחד שלנו. אין ספק שהמשפחתיות החזקה הזו מתקיימת בזכותכם ועברה גם אלינו למשפחות שלנו.
לפני ארבע שנים כתבת ספר המתעד את חייך ופועלך. בערב ההשקה של הספר הקדשת לכל נכד עותק ממנו ובדרך זו חשבת מה תוכל להעניק לכל אחד במשפחה שלנו.
חייך אופיינו בעשיה מרובה בתחומים שונים ולקיחת תפקידים משמעותיים, הן בקיבוץ והן מחוצה לו. כל השנים חינכת אותנו ללמידה משמעותית, מסירות, מצויינות, אכפתיות ונתינה.
למרות שמילאת תפקידים בכירים ואימא זו שלקחה את תפקיד המגדלת שלנו – דאגת להיות מעורב ושותף בהתפתחותנו. תמיד ניסית לעזור ואף ביקשת שנבוא למפעל אחר הצהריים ואתה תוך כדי עבודה ישבת איתנו לסייע לנו בשיעורים. גם עם הנכדים עוד הספקת לסייע וללמד אותם.
אבא, תמיד ראינו אותך כאיש שיח בעל ידע רב בתחומים שונים . בכל שאלה , בעיה, סוגיה לא פתורה- תמיד פנינו אליך ותמיד הייתה לך תשובה. גם הנכדים ידעו זאת ופנו אליך באופן אוטומטי. אפילו בשנים האחרונות שלא היית במיטבך, זכית להעביר מדי שבוע חוג אקטואליה לנכדים הבוגרים.
לצד העשייה הרצינית שלך ידעת לאורך השנים גם לצחוק ולהיות אדם בעל חוש הומור מפותח. תמיד שהתקשרו הביתה וביקשו "לקבל את אימא"- אמרת שאתה לא יכול לתת אותה והיא שלך.
סיום חייך בחודש האחרון אפיין את העקשנות הדודאית שהייתה לך לאורך כל השנים, להילחם בהשגת מטרותיך בחיים ולא לוותר על אף הקשיים שבדרך. וכך גם נלחמת על נשימותיך האחרונות.
אמנם בשלוש השנים האחרונות מאז שחל שינוי במצבך – עקשנותך זו לא באה לידי ביטוי אך היא כן ליוותה אותך קודם לכן. ראינו אותך מתקשה לקבל את מצבך, ראינו כמה היה קשה לך שלקחו ממך את עצמאותך שהייתה כה יקרה וכמה היה קשה לך לקבל את מצבך החדש. אימא ניסתה ככל יכולתה במסירות גדולה לסייע לך לעבור את היומיום בצורה מיטבית אך זה לא תמיד עזר.
כמה קשה לדבר עליך בלשון עבר אך בחודש האחרון נתת לנו זמן ממושך לעשות הליך פרידה משמעותי ממך ולהבין כמה היית משמעותי עבורנו.
אשרי שזכינו באבא וסבא כל כך משמעותי עבור כולנו וכמה חבל שטל ועומרי הקטנים לא הספיקו ליהנות ממך.
נזכור אותך לעד באהבה גדולה. כבר מתגעגעות.
אסנת

הוסיפו תגובה.

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.