ונזכור את כולם...
בן יוסף הלקה

בן יוסף הלקה

 

 

נולדה:   12.5.1914   /   ט"ז באייר תרע"ד        

נפטרה:   26.4.2009   /   ב' באייר תשס"ט       

 

  הלקה  הייתה אישה חכמה, טובה וחמה. לה ולאריה נולדו אך ורק בנים – שברבות הימים הביאו איתם למשפחה כלות.  כלות אלו הפכו מיד לבנותיה האישיות, כשהיא מרעיפה עליהן חום ואהבה וברוב טקט קונה מקום של כבוד גם בליבן וגם בבתיהן. סיפור האהבה ששררה בין הלקה לכלותיה – וכמובן לבניה ולאריה,  הוא אחד המאפיינים הבולטים של הלקה.  הרומן עם אריה, בעצם, הביא אותה לחולדה. היא גדלה באוקראינה בבית די מתבולל, במשפחה שנדדה למקומות שבהם עבד האב, שהיה עורך דין. בשנת 1932 כשחזרה המשפחה לסאמבור, עירם המקורית, הצטרפה הלקה ל"גורדוניה", בעיקר ממניעים חברתיים, וכך גם התקרבה לחוגים יהודים. במסגרת "גורדוניה" פגשה את אריה ז"ל ושם נוצר הקשר ביניהם שגרם למהפך בתכניותיה של הלקה. במקום ללמוד באוניברסיטה של לבוב – החליטה ללמוד בירושלים.  היא נרשמה לאוניברסיטה העברית, אך  את שנתה הראשונה בארץ הקדישה ללימוד העברית. בשלב מסוים הגיעה אל אריה, אהוב ליבה בחולדה ועבדה כאן, לפי תכניתה, עד תחילת הלימודים. השנה הייתה  1935, שנת מגיפת הטיפוס הגדולה בחולדה. הלקה חלתה וטופלה ע"י חברי חולדה. כשהבריאה החליטה להצטרף לחולדה, לפי דבריה:  "כדי לחיות עם האנשים שטיפלו בי כה יפה". החיים בחולדה היו מאד קשים. את גיורא ילדה בשנת 1936, כאשר פינו את הילדים והנשים מחולדה למספר חודשים מטעמים ביטחוניים. את נועם ילדה כשאריה התגייס לבריגדה והיא גידלה את שני  ילדיה לבד. את אבישי הרתה תוך לחימה על חייו של גיורא שהיו בסכנה אחרי תאונה עם רעל ה"צליו" שפיזרו הילדים נגד עכברים. אבל הלקה מעולם לא נשברה. היא עברה את כל הקשיים  וגם קנתה לה מקום בין מטפלות הילדים המבוקשות. כשהתבגרה והתקשתה בעבודה זו – ניהלה את מחסן הבגדים של הילדים – גם כאן במסירות ובהצלחה. הלקה סיכמה בחיוב את חייה בחולדה וחשבה שעשתה החלטה נכונה בבואה לכאן , למרות הגעגועים, כל השנים, לרכוש דעת עוד ועוד. גם אנחנו נזכור אותה באהבה ובכבוד.

בת 95 במותה. יהא זיכרה ברוך

יהי זיכרה ברוך

תגובות

אין כרגע תגובות. היו הראשונים להגיב.

הוסיפו תגובה.

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב.